שלב מספר 3: בקרה – איך תוודאו שהילד שלכם מתקדם בכיוון הרצוי?
בשלב מספר 1, דיברנו על כמה חשוב לתאם ציפיות עם ילדנו לפני שיוצאים לדרך. כמו כן, בשלב מספר 2 הבנו כיצד נבדוק את התעודה כשיגיע הרגע. בשלב מספר 3, אנחנו עומדים לגלות איך לעשות בקרה על כל התהליך על מנת שנוכל לוודא שילדנו אכן מתקדם בכיוון הרצוי (עליו סיכמנו יחד איתו) לאורך הדרך…
חלק זה מופיע בסגנון שאלה \ תשובה ומציע פתרונות אפשריים למצבים שונים אשר עשויים להתרחש בשלב הבקרה כאשר אנו מוודאים שילדנו מתקדם בכיוון הנכון.
שאלה: איזה מעקב (בקרה) צריך לבצע מרגע השיחה הראשונה (שלב מספר 1 – תיאום ציפיות) ועד בדיקת התעודות (שלב מספר 2)?
תשובה: אנחנו מבצעים את המעקב הנ”ל כדי לוודא שהילד שלנו נכנס לשגרת לימודים מתאימה. נעשה זאת באמצעות שיחה עמו. בשבועות הראשונים, מומלץ לנהל שיחה יחד במשך חצי שעה, פעם אחת בשבוע – יש לציין שככל שהילד יתקדם וייכנס לשגרה, תדירות השיחות ומשכן ירדו משמעותית (אחת לשבועיים-שלוש, אחת לחודש ואף יותר). אם הדבר לא מתאפשר, יש לעשות זאת בתדירות גדולה ככל האפשר. בכל מקרה, יש לנהל שיחה לפחות אחת לחודש כדי לוודא שהילד מתקדם בכיוון הרצוי.
שאלה: מה אני צריך לעשות אם הילד שלי מפחד שלא יצליח להגיע לציון ממוצע 70 ופשוט אינו מאמין בעצמו מספיק?
תשובה: לפני שנתחיל לענות על שאלה זו – אנו חייבים להתאים את הגישה הנכונה. הבעיה אינה בילד. הבעיה היא במעשים שהילד עושה. או במקרה הזה, לא עושה. ילד שמפחד להיכשל, צריך שיאמינו בו. למעשה, כל אחד צריך את זה. אבל במיוחד הוא. אותו ילד שלא זכה לטעום את טעם ההצלחה בנושא מסוים. ייתכן כי הילד לא מתמקד בהצלחות שחווה בתחומים שונים בחיים (שלא בהכרח קשורים ללימודים). לכן, זהו המקום לעודד אותו ולהראות לו את כל הדברים שהוא כבר עושה היטב ומצטיין בהם – דברים אלה לא חייבים להיות קשורים ללימודים! זה יכול לבוא לידי ביטוי בחוש ההומור שלו, בעזרה שלו בבית וכו’. ברגע שילד חווה הצלחה, ההערכה העצמית שלו עולה, וכן כן, גם הביטחון העצמי שלו עולה כתוצאה מכך. לאחר שהילד פיתח את הביטחון העצמי הדרוש, הגיע הזמן לצאת לדרך. למקומות, היכון, מתחילים ללמוד!
שאלה: האם יש דבר כזה פחד מהצלחה? ממה הוא נובע? איך לטפל בו? מהי הסיבה לכך שיכול להיות שהילד שלי בעל פוטנציאל גדול להצלחה, אך פוחד להראות את זה?
תשובה: בדרך כלל אנו מתייחסים לפחד כפחד מפני כישלון. “מה אעשה אם אכשל?”, “מה אעשה אם לא אעמוד בציפיות שלי מעצמי או מהציפיות של הסובבים אותי?”.
יחד עם זאת, פחד נוסף שאנו פשוט לא מקדישים לו תשומת לב מספקת ולעיתים אף שוכחים ממנו, הוא הפחד מפני הצלחה. “מה אם כן אעמוד בציפיות? עכשיו כולם כבר יצפו ממני…”, “מה אם הצלחתי פעם אחת ולא הייתי באמת מספיק טוב? אולי פשוט היה לי מזל?”.
פחד מהצלחה אכן קיים. יכול להיות שהילד שלנו מוכשר ובעל פוטנציאל רב, אך פשוט פוחד להראות את זה. פחד זה נובע מכך שהילד לא בטוח שיוכל להתמודד עם הציפיות שלו או של הסביבה שלו מעצמו לטווח ארוך. לכן, הוא מוותר לעצמו מלכתחילה. הוא לא משקיע את המאמצים הנדרשים כדי לממש את הפוטנציאל האמיתי שלו. הוא מוותר לעצמו, למרות שהוא יכול להשיג הרבה יותר.
כדי לכוון בצורה נכונה ילד המתמודד עם פחד מהצלחה, מומלץ להסביר לו שאנחנו מאמינים בו ותומכים בו בכל מצב ושגם אם לא יצליח בנושא כזה או אחר, זה לא סוף העולם והדבר הכי חשוב הוא שינסה שוב ולא יוותר לעצמו – אנחנו חייבים להאמין בכך באמת ולא להגיד את זה אם אנחנו לא מסכימים עם דרך פעולה זו.
כתוצאה מכך, אנו מלמדים את הילד שבחיים ישנן עליות וירידות, אך כישלון אמיתי הוא לא להיות בירידה, אלא כישלון אמיתי הוא לוותר על הניסיון לעלות בחזרה. כשהילד מבין ומפנים שההצלחה תלויה ברצון שלו לנסות שוב ושוב ושבמידה ולא יצליח, לא ייחשב הדבר ככישלון חרוץ – הוא מקבל יותר מרחב אישי להאמין בעצמו ולפעול כדי להצליח בפעם הבאה.
מומלץ כי הליווי ייעשה צעד אחר צעד כאשר בכל פעם הילד מתמקד במטרה אחת (לפחות בהתחלה, לאחר מכן ניתן להציב עוד מטרות, בדרך כלל עד 3 מטרות ולא יותר מכך על מנת לא ליצור חוסר מיקוד אצל הילד), מתמודד עמה ורק לאחר מכן מתמודד עם המטרה הבאה שלו.
